ש. מדוע חלק מהפירות מחירם גבוה עתה? 
ת. ענף הפירות מתנהל כשוק חופשי, משרד החקלאות אינו יכול לומר לחקלאי חסר מנגו- אני מחייב אותך לשתול מנגו. משרד החקלאות לא רשאי ולא רוצה להגיד לחקלאי באיזה מחיר למכור את סוג א של המנגו ואיזה מחיר למכור את סוג ב של המנגו, ומהי ההנחה במחיר שיעשה למי שקונה בכמות גדולה. בשוק חופשי מחיר הפרי נקבע לפי איכות הפרי, ההיצע והביקוש. ניהול מו"מ נבון של החקלאי הוא המתכון לקבל מהסיטונאי מחיר סביר לפירות שמוכר. 
הטבע לא מאפשר בצירת ענבי מאכל בכל ימות השנה. ולכן, באמצע העונה כשיש הרבה ענבים מחירם נמוך ובתחילת העונה או בסיומה ההיצע של הענבים קטן ועל כן מחירם גבוה. מחוץ לעונה יש מחסור בענבים ועל כן מייבאים ענבים בטיסה, ולכן- מחירם גבוה. מי שרוצה לאכול ענבים אף מחוץ לעונתם- שישלם, מי שרוצה לחסוך מכספו, לא יקנה ענבים שיובאו מחו"ל במחיר של 40 שקל לקילו.

ש. למה החקלאים טוענים במהלך השנה שהם מקבלים מחיר נמוך בשוק הסיטונאי ומרשתות השיווק על פירות וירקות?
ת. הסיבה העיקרית היא, שברוב ימות השנה יש עודף תוצרת של פירות וירקות וכשיש היצע גדול של סחורה- המחיר יורד.
סיבה שניה- חקלאי ישראל הם חקלאים מקצועיים וטובים, אך חלק מהמגדלים הם סוחרים גרועים ולא יודעים לעמוד על המקח ולמכור את תוצרתם במחיר יותר גבוה. כיום הם לוקחים "מאכער" בלשונם- "משווק" שיודע לנהל עבורם מו"מ לקבלת מחיר גבוה יותר מול הרשתות או מול הסיטונאי.

ש. למה יש עודף תוצרת של פירות וירקות?
ת. משרד החקלאות לא אומר לחקלאי מה לגדל, וכשכמות גדולה של חקלאים מגדלים אותו מוצר- יש "הצפה". וכן, הענף התייעל, יש זנים חדשים, שמייצרים כמות יותר גדולה ולכן יש יותר תוצרת. כמו כן, פותחו אריזות כך שלפירות ולירקות יש חיי מדף ארוכים יותר, ועל כן יש יותר תוצרת על המדף. בעיקר- יש התייעלות בשיטות הגידול בבתי הצמיחה שהתוצאה היא שיש כמות גדולה יותר של ירקות מבעבר, כך שהתפוקה והפריון עולים כל הזמן. ב-95% מימות השנה יש עודף של פירות וירקות ויש שפע בשוק, והמחירים נמוכים לעומת מחירם באירופה, וזאת למרות שמחיר המים והעבודה אצלנו יקרים יותר מאשר באירופה.

ש. מה קורה ב-5% מימות השנה שהמחירים של הפירות והירקות גבוהים?
ת. הטבע לא מאפשר לגדל כל השנה את כל סוגי הפירות והירקות. למשל יש תקופות בשנה בהם לא ניתן לבצור ענבים למאכל, אז מחירם של הענבים גבוה כי מייבאים אותם בטיסה מדרום אפריקה.
כל תחילת עונה חקלאית או בסיומה יש היצע קטן יותר של הענבים שהבשילו והחקלאים והסוחרים מעלים את המחיר (היצע קטן- ביקוש גדול) והאזרח לא חייב לקנות ענבים במחיר של 40 ₪ לקילו ואם בכל זאת הוא רוצה ענבים במחיר של 40 ₪ לקילו- שישלם.

ש. מה עושים עם עודף התוצרת של פירות וירקות?
ת. העודף מופנה לייצוא ולעיתים גם לארגוני חסד כמו "לקט ישראל" וכשיש עודף גדול מאוד משמידים עודפים על מנת שהשוק לא יקרוס.

ש. למה יש חודש שמחירי האבוקדו הם 10 ₪ לקילו ויש חודש שמחירם 40 ₪ לקילו?
ת. ישראל לימדה את העולם לאכול אבוקדו כפרי בריא וטעים, והיצוא הכי גדול של פירות מישראל הם האבוקדו והתמרים. אם יש יצוא גדול של אבוקדו, דבר זה מלמדנו שיש עודף תוצרת, ולכן רוב ימות השנה האבוקדו נמכר במחיר נמוך. בתחילת עונה או בסיומה יש מחסור ולכן מחירו גבוה. יש לשים לב שיש זנים שונים של אבוקדו ולכל זן יש תאריך לקטיפתו. אם נקטף או שווק לפני הזמן- הטעו את הצרכנים. קנייני האבוקדו ברשתות השיווק ובשווקים יודעים זאת, ואסור להם מוסרית למכור לאזרחים אבוקדו שהוא בוסר כיוון שאינו יכול להבשיל בבית.

ש. אז למה טוענים שיש יבוא פרוע של פירות וירקות מחו"ל?
ת. אין לי תשובה. סך כל היבוא של פירות וירקות מחו"ל בממוצע בשנים האחרונות הוא כ- 3.7% מהתוצרת של הפירות והירקות הנאכלים בישראל. וזה בוודאי לא כמות שמוגדרת כ-"יבוא פרוע". כמו כן, על פי הסכמי הסחר הבינלאומיים אסור לנו לאסור יבוא, כי אם נאסור יבוא של פירות וירקות - לא נוכל לייצא פירות וירקות לאותה מדינה. מדינות זרות מוכנות שנייצא להם פירות רק בתנאי שנאפשר לייצא מהן אלינו. 

בפועל, היבואנים מייבאים את ה- 3.7% פירות וירקות בימים מיוחדים כשיש ביקושים חריגים, כמו לפני פסח או חגי תשרי, או כשיש מחלה שפגעה באותו שבוע בעגבניות וקיים חוסר בעגבניות בחנויות.

מחסור בעגבניות גורם להעלאת מחירה של העגבנייה לצרכן, מחיר אשר הגיע לפני כ-3 שנים למחיר של 16 ₪ לקילו. על כן, היבוא מוריד את מחירה של העגבנייה למחיר סביר לאזרחי ישראל.

כאמור, כל אלו מקרים חריגים. אך ככלל, כל השנה יש עודף של פירות וירקות מתוצרת ישראל ובמחירים סבירים.

ש. מדוע החקלאים מתלוננים שהם בפשיטת רגל ונטשו את החקלאות?
ת. חקלאים בארץ ובעולם תמיד מתלוננים. בפועל, כמעט כל האדמות שראויות לעיבוד חקלאי- מעובדות, וכל מי שנוסע בכבישי ישראל רואה זאת.

אדמות החקלאים שפרשו מעיסוקם בחקלאות מחמת גיל או מבחינה כלכלית, מעובדים היום על ידי חקלאים אחרים כך שכמות התוצרת לא קטנה.

ש. האם החקלאים שעובדים בחקלאות מפסידים כסף?
ת. ככלל- לא נכון. כיצד ניתן לדעת האם כלל החקלאים מרוויחים או מפסידים, ומי יודע מהי התשובה הנכונה?

בדקנו אצל הבנקאי של החקלאי שיודע ובוחן כל בקשה לקבלת הלוואה לרכישת זרעים וכדומה. אם הבנקאי היה מאמין להצהרות החקלאי שהוא עומד לפני פשיטת רגל או מפסיד- הוא לא היה נותן לו הלוואה ובוודאי לא בריבית רגילה. על כן בדקנו בבנקים, בהשוואה של כל שנה ושנה, בשנים האחרונות,  ומניתוח תשובתם עולה כי הבנקים נותנים הלוואות והיקף ההלוואות לחקלאים עולה בצורה מתונה והריבית אינה חריגה, כך שהבנקים לא מאמינים להודעות נציגי החקלאים על פשיטת רגל של החקלאים בתקשורת.

ש. חוץ מהבנקים יש לכם מידע תומך בכך שרוב החקלאים מרוויחים מעיסוקם בחקלאות?
ת. כן. בעיתונים המקצועיים הפנימיים של החקלאים הם מודים שהיתה עונה טובה ורווחית וזאת ברוב רובם של הגידולים החקלאים וברוב רובם של עונות הגידול בשנים האחרונות. גם בבדיקתנו במס הכנסה – שם החקלאים מדווחים כל שנה מה היה הרווח שלהם מהחקלאות ומניתוחי מס הכנסה עולה כי בכל שנה ושנה בשנים האחרונות החקלאים מדווחים כי הרוויחו יותר מבשנה הקודמת (באופן מתון). ועל כן אני מניח שיש מספר קטן של חקלאים שהפסידו לאורך זמן ופרשו מהענף, אך זה קומץ קטן שאינו מלמד על כלל הענף. הבנקים, מס הכנסה, ומהעיתונות המקצועית של החקלאים עולה כי יש רווחיות סבירה בענף. ולכן כל אנשי המקצוע מציגים את החקלאות הישראלית בארץ ובעולם כחקלאות משגשגת ולא כחקלאות פושטת רגל.

ש. למה החקלאים מציירים תמונת שווא של הפסדים?
ת. לא יודע, אינני פסיכולוג. מומחי החקלאות בעולם שמגיעים לארץ ללמוד מהחקלאים – מתעלמים מהצהרות נציגי החקלאים ולא מאמינים להצהרותיהם, ובאים ללמוד מהחקלאים כיצד הצליחה חקלאות ישראל לייצר פירות וירקות מובחרים ובמחירים סבירים.

ש. האם הצהרות נציגי החקלאים על פשיטות רגל בענף פוגעת בהם?
ת. כן. כשאתה מציג את עצמך כמסכן או כפושט רגל, תקבל "צדקה" או תקציב קטן על מנת שלא תבכה, כי אף אחד בבנק או בממשל לא מוכן להשקיע או לתמוך בעסק כושל. אדרבה , כשענף מצטייר כהצלחה, כהייטק, יש רצון של משקיעים ושל אנשי ממשל להצטרף להצלחה ולתמוך ולהשקיע סכומים גדולים כי כולם רוצים להצטרף להצלחה ולא לפושטי רגל.

​​​

 

 

דו"ח יבוא בקר וצאן, ינואר - ספטמבר, 2019https://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/inport export/knisa_yetsia_hayot_mahmad/yevu_mikne/Pages/import_09_19.aspxדו"ח יבוא בקר וצאן, ינואר - ספטמבר, 2019
ראש השנה כבר בפתח: משרד החקלאות מפרסם את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולאריים בראש השנהhttps://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/dovrut/publication/2019/Pages/netunei_zricha.aspxראש השנה כבר בפתח: משרד החקלאות מפרסם את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולאריים בראש השנה
הודעה ליבואנים - אישור יבוא גבעול באטל למאכל מהודוhttps://www.moag.gov.il/ppis/Yechidot/PlantsRetain/hodaotleyevuan/Pages/yevu_batle_hodu.aspxהודעה ליבואנים - אישור יבוא גבעול באטל למאכל מהודו