| שם המחלה בעברית | קדחת דימומית קרימיאן קונגו |
| שם המחלה באנגלית | (Crimean-Congo hemorrhagic Fever(CCHF |
| דרגת האיום של המחלה על אוכלוסיות אנשים ובעלי חיים | זואונוזה המסכנת את האוכלוסייה בצורה מוגבלת. |
| אטיולוגיה (הגורם) | הגורם הוא וירוס ה-Crimean-Congo hemorrhagic fever virus מסוג Nairovirusממשפחת Bunyaviridae. |
| תפוצה בעולם | נפוץ באפריקה, המזרח התיכון, אסיה, חלק ממזרח אירופה ביחוד במספר ארצות של ברית המעצות לשעבר, טורקיה, בולגריה, יוון, אלבניה, הונגריה, צרפת ופורטוגל ותת היבשת ההודית. |
| תפוצה בישראל | מעולם לא נצפתה המחלה בישראל |
| שנה אחרונה בה הופיעה המחלה בישראל | לעולם לא הופיעה |
| מחלה רשומה בישראל | כן |
| מחלה רשומה ב-OIE | כן |
| מופע בבני אדם | המחלה פוגעת בבני האדם. אחוז תמותה של עד 50%. קדחת, כאבי שרירים, שינויי התנהגות, מחלה דימומית. |
| סוגי בעלי חיים נפגעים | הקרצית הבוגרת Hyalomma מדביקה חולייתנים כמו: מעלי גירה ביתיים (בקר, כבשים ועיזים) אשר מהווים אמפליפיקטור למחלה.
אלה מפתחים וירמיה במשך שבוע מיום ההדבקה. הסימנים הקליניים בבעלי החיים הינם קלים ביותר. |
| סוגי בעלי חיים המהווים מאגר מבלי להראות סימנים קליניים | בעלי חיים רבים נושאים את הווירוס אבל הם אסימפטומטיים. קיפודים, ארנבות, עכברים ומכרסמים אחרים, ציפורים (בכללם גם יענים) (השלב הלא בוגר של הקרציה) מעלי גירה ביתיים. גם הקרצית Hyalomma spp עצמה מהווה מאגר. |
| סימנים קליניים בבעלי חיים | בדרך כלל אין. לעתים מעלי גירה כמו צאן ובקר מראים וירמיה ועליה קלה בחום הגוף לאחר שבוע מיום ההדבקה. לאחר מכן הסימנים הקליניים נעלמים. סימנים קליניים עלולים להופיע גם ביענים. |
| מקור ההדבקה | קרציות קשות ממשפחת אקסדידאה, ביחוד ה- Hyalomma spp באופן נדיר יותר, מספר פרוקי רגלים אחרים יכולים להעביר את המחלה. ההעברה בקרצית יכולה להתרחש בצורה טרנסאובריאלית. הדבקת הקרצית הצעירה מתרחשת דרך מציצת דם מחולייתנים קטנים. הקרצית מתבגרת ויכולה להדביק חולייתנים גדולים כגון מעלי גירה. |
| דרכי העברה של המחלה בין בעלי חיים | באמצעות הקרציות הנושאות את הווירוס ונדידתן מבעל-חיים אחד לשני. |
| דרכי העברה של המחלה מבעלי חיים לבני אדם | בני-אדם נפגעים במחלה על ידי מגע ישיר עם דם ורקמות נגועות של בעלי חיים נגועים. רוב המקרים נצפו אצל עובדי תעשית הבשר, עובדי חקלאות, בתי מטבחיים ורופאים וטרינרים. נשיכה מקרצית נגועה או מעיכת קרצית בידיים חשופות מהוות סיכון להידבקות. |
| שיטות אבחון המחלה | על ידי בידוד הווירוס מן הדם ,פלאסמה ורקמות. כמו כן פתחו שיטות רגישות כמו: RT-PCR /ELISA/Immunofluorescence |
| אפשרות אבחון במכון הווטרינרי | לא |
| אפשרות אבחון בחו"ל? היכן נמצאת מעבדת האבחון? | כן, ברוב הארצות שבהן הופיעה המחלה בבני אדם. |
| דרכי מניעת הופעה או התפשטות המחלה בארץ | בקרה על פרוקי רגלים כגון ריסוסים, שחרור פרוקי רגלים מעוקרים וכו'. |
| פעולות אחרות לבלימת חדירת המחלה או התפשטותה | יענים הנשחטים צריכים להיות חופשיים מקרציות כ-14 יום לפני השחיטה. |
