OECD

ב- 7 בספטמבר, 2010, הפכה ישראל לחברה ה- 33 בארגון ה - OECD –  הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח. תהליך ההצטרפות לארגון, שארך זמן רב, כלל בחינה מקיפה של המדיניות הנהוגה בישראל, בתחומי החיים והחברה השונים (כלכלה, חינוך, חקלאות, סביבה, משפט ועוד) ומשזו נמצאה, ברוב המקרים, עומדת בדרישות של "מועדון יוקרתי" זה, נפתחה הדרך להצטרפותנו כמדינה חברה. כאמור, במסגרת המהלך נסקרה גם המדיניות החקלאית הישראלית, אל מול אמות המידה של הארגון ובדו"ח המסכם זכתה חקלאות ישראל לשבחים רבים, כמו גם לביקורת מסוימת.

The Organization for Economic Co-operation and Development (OECD)  

הארגון, שנוסד רשמית ב- 1961 ומונה כיום 37 מדינות חברות, מהווה פורום לדיון ולתיאום בנושאים כלכליים וחברתיים ומקנה מסגרת בה יכולות ממשלות להשוות מדיניות ולחלוק ניסיון, תוך חיפוש אחר תשובות לבעיות ברמה הלאומית והבין לאומית. פלטפורמה זו משמשת לעיתים לתיאום מדיניות בזירות שונות ובד"כ אין להחלטות המתקבלות בה מעמד מחייב.
עם זאת, לעתים הדיונים מסתיימים בהחלטות אופרטיביות, כגון אימוץ קוד התנהגות בתחום השקעות חוץ ותנועות הון, או חתימה על האמנה למלחמה בשוחד ובכל מקרה, אמות המידה הגבוהות הנהוגות בארגון, הופכות אותו למוסד רב השפעה ואת המלצותיו – לבסיס לשינויי מדיניות.

ערכי הליבה של הארגון:

  • ניתוחים והמלצות בלתי-תלויים ומבוססים על עובדות.
  • עידוד הדיון וההבנה המשותפת של הנושאים הגלובליים הקריטיים.
  • מעזים לקרוא תיגר על הדעה הרווחת.
  • מזהים ועונים על אתגרים, עם התעוררותם ולטווח ארוך.
  • אמינות הבנויה על אמון, יושרה ושקיפות.
מראשיתו, חרט הארגון על דגלו את המטרות הבאות:
  • תמיכה בצמיחה כלכלית בת קיימא.
  • הגדלת התעסוקה (הקטנת שיעור האבטלה בקרב מדינות הארגון ומחוצה לו).
  • העלאת רמת החיים.
  • חיזוק היציבות הכלכלית.
  • עידוד ותמיכה בפיתוח כלכלי במדינות שאינן חברות. 
  • תרומה לפיתוח המסחר הגלובאלי.

בחלוף כ-60 שנים מהקמתו ותחת הסיסמה "מדיניות טובה יותר לחיים טובים יותר", מטרת הארגון היא לעצב מדיניות המטפחת שגשוג, שוויון, הזדמנות ורווחה לכל.
יחד עם הממשלות, קובעי המדיניות והאזרחים, עובד ה- OECD על קביעת תקנים בינלאומיים, המבוססים על ראיות ועמל על מציאת פתרונות למגוון אתגרים חברתיים, כלכליים וסביבתיים. החל משיפור ביצועים כלכליים ויצירת מקומות עבודה ועד טיפוח השכלה חזקה ומלחמה בהעלמות מיסים בינלאומית. הארגון מספק פורום להתדיינות ומרכז ידע ייחודי לנתונים וניתוחים ומאפשר החלפת חוויות, שיתוף בשיטות עבודה מומלצות וייעוץ בנושא מדיניות ציבורית וקביעת תקנים בינלאומיים.
מנהלת סחר וחקלאות -  (Trade and Agriculture Directorate - TAD)  
היא המנהלת מולה פועל משרד החקלאות. ה- TAD מורכבת משלוש ועדות מרכזיות – סחר, חקלאות ודיג, המיישמות יחדיו את תוכנית העבודה הדו-שנתית, אשר מאושרת במועצת הארגון.
  • הוועדה החקלאית – מהווה מטריית-על בתחומנו ומפעילה מספר קבוצות עבודה וגופים, העוסקים בליבת המדיניות החקלאית (כולל הסטנדרטים החקלאיים) ובנושאים המשיקים לה. אל התכנסויות הוועדה מרוכזים הדיווחים של קבוצות העבודה והפורומים השונים והיא גם האחראית על תקציב הפעילות בתחום ועל מדיניות החוץ של הארגון, בתחום החקלאות בקבעה את המדינות והארגונים, שאינם חברים ב- OECD אבל יוזמנו לפעילויות השונות ובהמלצתה למועצת הארגון על מצבה החקלאי של מדינה מועמדת להצטרפות והתאמתה ל"דרישות המועדון".)
  • ועדת הדייג – עוסקת בדייג וחקלאות מים, תוך התייחסות לחידושים ופיתוחים בתחום, לייעול הענף ולשימור הדגה, השפעות שינוי האקלים והגלובליזציה, מענה לדרישות להבטחת הקיימות ועוד.
  • ועדת הסחר – דנה בנושאים הקשורים לסחר הבינ"ל, בהיבטים של חסמים טכניים, הגבלות על היצוא, עלויות המסחר, השפעת הסחר על הפיתוח ובאופן כללי.
תוכניות וקודים חקלאים - Agricultural Codes & Schemes  
בנוסף לפורומים, מפעילה המנהלת תכנית מקצועית, הפתוחה גם למדינות שאינן חברות בארגון ופועלת לפישוט הסחר על ידי יצירת תקנים הרמוניים ותיעוד אחיד וכן יצירת נהלי פיקוח וביקורת מקובלים. כאמור, חלק זה של פעילות הארגון פתוח לכל, תחת ההגבלה שהמדינה צריכה להיות חברה באו"ם, או בארגון הסחר העולמי. בנוסף למספר הגדול של מדינות (29 מדינות נוספות, מעבר למדינות החברות) ניתן למצוא בה גם נציגים של תכניות האו"ם הדומות ומספר לא מבוטל של ארגונים תעשייתיים.

מקור - 2016 oecd





מקור - 2016 oecd